חג הפסח הוא חג ההזדמנות הזוגיות והמשפחתית- חג פסח ושלום בית 

חג הפסח ושלום בית

חג הפסח בהגדרתו הוא חג שהיסוד החברתי מאוד משמעותי בו.

גם בזמן שבית המקדש היה קרבן הפסח היה נאכל בחבורה לא בצורה פרטית, כחג פרטי.

חג הפסח זהו חג שהפאן המשפחתי תופס מקום משמעותי בו. מעין פסטיבל, אך דווקא בגלל זה זהו חג שיכול ליצור לחץ ומתח מאוד גדולים.

פסח כחג החירות מהווה הזדמנות ליציאה למרחב חדש.

 אך ההתכוננות לחג, הניקיונות והלחץ שנספיק לנקות את כל החמץ יכולים להציף קשיים זוגיים ומשפחתיים.

איך אפשר לצלוח את כל הקשיים ולא לפספס את ההזדמנות שפסח מביא?

ראשית חשוב לברר לעצמנו מה המשמעות למושג חירות.

החירות אינו חופש ממחויבויות או מטלות - זו אינה חירות.

החירות - משמעה היכולת להשתחרר מהעבדות - מהעבדות לאגו.

ככל שאנו משתחררים מהעבדות לאגו אנו מסוגלים להתחבר לאחר.

להתחבר לחבורה לעם ולקב"ה.

ככל שהאדם כעבד לאגו שלו ל"איך הוא נתפס בעיני האחר", הוא לא נאמן לעצמיותו, אלא לסולם ערכים שאדם  אחר קבע.

אך כאשר משתחררים מהאגו - מתלבשים בענווה. לפתע אנו מוכנים להיות נאמנים לערכים שלנו ללא התניה לצורה שהחברה תגיב, נוצרת האפשרות להיפתח ולשים לב לזולת, למה שקורה איתו ומהם הם הצרכיו.

ככל שהאדם אינו משועבד כמעט באופן מותנה אלא משוחרר הוא יכול להרים מבט ולשים לב - זוהי חירות.

במצרים, משה רבנו "יצא לראות באחיו", הוא נתקל במצרי הנוגש ביהודי, הוא גם ראה את שני העברים הניצים - זוהי התחלת השחרור מהעבדות המצרית אצל משה רבינו.

משה רבנו לא היה אסיר, הרי שהוא גדל בבית פרעה כבן הנסיכה - בת פרעה. אלא שלפני כן הוא היה משועבד לדפוסים המצריים ורק כאשר הוא השתחרר והיה נאמן לערכיו וראה את אחיו – שם לב אליהם. משה יצא לחירות.

התחלת ההגדה פותחת בפסקה "הא לחמא עניה" ובתרגום לעברית זהו לחם העוני כל מי שרעב כל מי שצריך יבוא ויסעד יחד עימנו.

החירות מראיית עצמי במרכז מאפשרת לראות את האחר ולהתחבר עימו. לראות את השגחת הבורא שבכל יום נתפסת כדבר מובן מאליו ולהתחבר אליו.

זוהי חירות.

איך כל האמור לעיל קשור להזדמנות שפסח פותחת בפנינו ברמה הזוגית ומשפחתית?

צריך לראות בחג את המקום בני הבית. כל אחד יכול לראות  את מקומו הוא.

אך אם ננסה לראות את מקומו של הזולת את הצורך שלו מתוך שהמבט הוא על האחר, אנו יוצרים קשר וחיבור,

יוצרים תחושה של בטחון.

לדוגמא, הילדים ירגישו שהם שותפים לא כי הם מחויבים להקל על מישהו אחר אלא כי יש להם מקום ושותפות מצד עצמם, יש להם תפקיד לפי יכולתם הם ירגישו קשורים.

ככל שבני זוג יראו את מקום הזולת ויתייחסו לצורך שיש לזולת ולא ידרשו רק את מה שמגיע להם, הזוגיות נהיית יותר חירותית.

הרעיון הזה מעוגן במסורת במנהג שיש לשמח את האישה והילדים – את בני הבית לדוגמה, בבגדים יפים ובתכשיטים -  לשמח  את האחר  מתוך שימת לב למה הוא זקוק.

חג הפסח הוא חג ההזדמנות להתבונן איפה הזולת נמצא מה חסר לו הן במישור הגשמי והן במישור הנפשי רוחני.

כאשר יש את שימת הלב הזו ורצון לתת למצב זה מענה. חג הפסח מהווה הזדמנות ליצירת מרחב זוגי ומשפחתי חדש.

אחד הדברים שחשוב לשים לב אליהם הוא ההתאמצות שכל אחד מתאמץ בשלבי ההתארגנות לחג. זו ההתמסרות שכל אחד מבני הבית מנסה כדי לתת מעצמו. כששמים לב למאמץ, לרצון, נותנים להתמסרות הזו מקום, מוקירים ומעריכים את הזולת. כך כל אחד מבני הבית מרגיש שיש לו מקום, שיש לו תפקיד וחשיבות.  המרחב הזוגי ומשפחתי מתרחב.

בחג פסח הקרוב, נתבונן כל אחד בדרכו הוא בדרך בה הוא יכול לשים לב יותר אל הזולת, אל מקומו וצרכיו ובזה נעבוד כדי להיות בני חורין.        

הדס